Skip to content
Home » עבירת החזקת סכין: בין סיכון ביטחוני לשימוש יומיומי

עבירת החזקת סכין: בין סיכון ביטחוני לשימוש יומיומי

  • by

החזקת סכין בישראל היא נושא טעון, המאזן בין הגנה על ביטחון הציבור לבין שימוש לגיטימי בכלי זה במסגרת חיי היומיום. חוק העונשין, התשל"ז-1977, קובע עבירה פלילית של החזקת סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו של אדם, ללא הוכחה כי החזקה נעשתה למטרה כשרה. עבירה זו נועדה להרתיע מפני נשיאת נשק קר במרחב הציבורי, אשר עלולה להוביל לפגיעות חמורות, ואף למוות.

עם זאת, לצד חשיבות ההגנה על ביטחון הציבור, חשוב לזכור כי סכינים הן כלי עבודה נפוץ במגוון מקצועות, וכן
משמשות לצרכים יומיומיים רבים, כגון חיתוך מזון, טיולים בטבע, ואף איסוף פריטים. האיסור הגורף על החזקת סכין עלול לפגוע באנשים רבים הנזקקים לכלי זה באופן לגיטימי.

לכן, החוק מגדיר "מטרה כשרה" כהחזקה סבירה של סכין לצורך עבודה, עיסוק, ספורט, טיול, תחביב, או צורך אחר סביר. במסגרת זו, נקבעו כללים מפורטים לגבי סוגי הסכינים המותרים להחזקה, המקומות בהם אסור להחזיקן, וכן חריגים המאפשרים נשיאת סכין במקרים ספציפיים.

אכיפת האיסור על החזקת סכינים נשלפות נתונה בידי המשטרה, והיא נעשית בעיקר באמצעות בדיקות פתע וחיפושים. אדם שנמצא מחזיק סכין ללא הצדקה חוקית עלול להיעצר, להיקנס, ואף להיכלא.

חשוב לציין כי פסיקת בתי המשפט פיתחה לאורך השנים מספר הגנות לאדם המואשם בעבירת החזקת סכין. הגנות אלו כוללות, בין היתר, טענת "המטרה הכשרה", טענת "הצורך המידי", וטענת "הטעות הכנה".

עבירת החזקת סכין היא נושא מורכב בעל השלכות משמעותיות על חייו של אדם. האיסור על החזקת סכין נועד להגן על ביטחון הציבור, אך חשוב לאזן אותו עם הצורך של אנשים רבים להשתמש בסכין באופן לגיטימי. אכיפת החוק נעשית באופן קפדני, אך בתי המשפט פיתחו מספר הגנות לאדם המואשם בעבירה זו.

האם סכינים נשלפות חוקיות בישראל?

שאלת חוקיות נשיאת סכינים נשלפות בישראל היא מורכבת, ודורשת הבנה מעמיקה של החוקים הרלוונטיים והפסיקה בנושא.

החוק: סעיף 186 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, אוסר על נשיאת נשק קר, לרבות סכין, ברשות הרבים. "רשות הרבים" מוגדרת כמקום פתוח לציבור, כגון רחוב, פארק, קניון, תחנת אוטובוס וכדומה.

עם זאת, קיימים חריגים לכלל זה. ניתן לשאת סכין ברשות הרבים אם:

  • מטרת הנשיאה כשרה: לדוגמה, אדם המשתמש בסכין לצורך עבודתו, כגון שף או נגר, רשאי לשאת אותה בדרכו לעבודה או חזרה ממנה.
  • הסכין אינה ננעלת: סכין נשלפת, המופעלת על ידי לחיצה על כפתור או מנגנון אחר, נחשבת ל"סכין ננעלת" ואסורה לנשיאה ברשות הרבים.
  • אורך הלהב אינו עולה על 10 ס"מ: סכינים עם להב ארוך יותר מ-10 ס"מ אסורות לנשיאה ברשות הרבים, גם אם אינן ננעלות.

הפסיקה: בתי המשפט פירשו את החוק באופן מצמצם, וקבעו שגם סכינים קטנות יחסית, שאינן נראות מאיימות, עלולות להיחשב ל"נשק קר" אסור. בנוסף, נקבע שגם אם אדם נושא סכין לצורך כשר, אך הוא עושה זאת באופן העלול לעורר חשש סביר אצל אדם סביר, הוא עלול להיחשב כעובר על החוק.

 

לאור המורכבות של הנושא, מומלץ להימנע מנשיאת סכינים נשלפות ברשות הרבים, גם אם אתם סבורים שהיא חוקית. אם אתם חייבים לשאת סכין, ודאו שהיא אינה ננעלת, שאורך הלהב אינו עולה על 10 ס"מ, ושהיא משמשת אתכם לצורך כשר. בנוסף, מומלץ לשאת את הסכין באופן מוסתר, כדי לא לעורר חשש אצל אחרים.

חשוב לציין:

מידע זה אינו מהווה ייעוץ משפטי, ומומלץ להתייעץ עם עורך דין בכל מקרה ספציפי.

לסיכום: שאלת חוקיות נשיאת סכינים נשלפות בישראל אינה פשוטה, ודורשת הבנה מעמיקה של החוקים והפסיקה בנושא. מומלץ להימנע מנשיאת סכינים נשלפות ברשות הרבים, ולבחור בדרכים חלופיות, כגון נשיאת סכין שאינה ננעלת או שימוש בכלי עבודה אחר.

דילוג לתוכן